בושם לאישה
בושם הוא נוזל (לעתים גם קרם או שמן) אותו מתיזים או מניחים על העור כדי להפיץ ריח נעים. רוב הבשמים עשויים מתערובת של שמנים אתריים או רכיבים ארומטיים המופקים מצמחים או באופן סינתטי, כמו גם חומרי שימור וממסים שמטרתם לשמור על הבושם כך שיהיה ניתן להשתמש בו לאורך זמן. בושם הוא פופולרי הן בקרב נשים והן בקרב גברים, ולכן ניתן למצוא בשמים לאשה וגם בשמים לגבר. בושם לאשה מתאפיין בריכוז גבוה יותר של חומרים ארומטיים בהשוואה לבושם לגבר, ובריח מתקתק יותר; עם זאת, יש גם נשים המחבבות בשמי גברים, משום שהן מתחברות יותר לריחות שלהם.
משערים שהשימוש בבשמים החל כבר לפני יותר מ-4000 שנה. את הבשמים הראשונים הפיקו משרף עצים, מצוף ומפרחים והשתמשו בהם לכמה מטרות: הרחקת פרעושים, חרקים וחרקים אחרים; פולחנים דתיים; אמצעי ריפוי; והכנה למוות. ייצור הבשמים בעת העתיקה החל במסופוטמיה ובמצרים, ומשם התפשט לפרס, לאימפריה הרומית , למזרח אסיה ולשאר העולם. במאות ה-16 וה-17 השימוש בבשמים לצורך הענקת ריח נעים לגוף החל להיות פופולרי, וכך התפתחה תעשיית הבשמים המסחריים. במאה ה-18 החלו לגדל בצרפת ובאיטליה פרחים ארומטיים לשימוש בתעשיית הבושם, ועד היום, מדינות אלה נחשבות למרכז ייצור ומסחר של בשמים באירופה.
