שפתון, אודם, או כפי שהוא נקרא באנגלית, ליפסטיק, הוא מוצר קוסמטי אותו מורחים על השפתיים כדאי להדגישן. השפתון יכול להעניק לשפתיים גוון שונה, לחזק את הגוון הטבעי שלהן, וגם לגרום להן להיראות מבריקות, אטומות או נוצצות – בהתאם לאפקט שלו. כיום ניתן למצוא שפתונים במגוון סוגים, צבעים ומרקמים. השפתונים המוצקים הומצאו על ידי קוסמטולוג אנדלוסי בתקופת תור הזהב של האיסלאם (המאות 8-13 לספירה); אך ההיסטוריה של השימוש בשפתון לצורך טיפוח השפתיים התחילה כבר לפני 5000 שנה. נשים שומריות נהגו לרסק אבני חן ולהשתמש בהן כדי לקשט את פניהן, ובעיקר את האזור שמסביב לעיניים ואת השפתיים. באזור פקיסטן ומערב הודו נשים השתמשו בשפתון אדום כדי לקשט את הפנים בשנים 3000-1500 לפנה"ס. במצרים העתיקה נהגו להכין פיגמנט מאצות, יוד ותערובת של ברום ומניטול, אך הוא התברר כרעיל. באוסטרליה, נערות נהגו לצבוע את שפתיהן באדום באמצעות אוכרה (פיגמנט שמקורו באדמה). ליפסטיק החל להיות פופולרי באנגליה במהלך המאה ה-16, אך הכינו אותו מתערובת של פיגמנטים צמחיים ושעוות דבורים. במהלך רוב המאה ה-18, מריחת איפור על הפנים (כולל שפתון) לא היתה מקובלת באנגליה; אך במהלך המאה ה-19 והמאה ה-20, שפתונים הפכו לפופולרים באנגליה ובארה"ב ומשם התפשטו לשאר העולם.







