שיבולת שועל – לבריאות!

שיבולת שועל שייכת למשפחת הדגניים ויש בה יתרונות תזונתיים רבים. בשנות ה-80 הוכרזה שיבולת שועל כמזון בריא, בעיקר בשל תכונותיה המסייעות בהפחתת מחלות לב. שיבולת שועל דלה בגלוטן ולכן אינה מתאימה לייצור לחם ועיקר השימוש בה היא בצורתו המלאה יותר של הגרעין בדייסה, דגני בוקר או חטיפי דגנים.

שיבולת שועל היא דגן מלא

רוב הדגנים עוברים קילוף של השכבה החיצונית בתהליך עיבודם, בשיבולת שועל רוב הקליפה לא ניתנת להסרה וכך למעשה אנחנו מקבלים דגן מלא. לדגנים מלאים, ובייחוד לשיבולת שועל,  יש יתרונות תזונתיים רבים: הם מכילים יותר סיבים תזונתיים, ויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון מדגנים לא מלאים.

יתרונותיה התזונתיים של שיבולת שועל

מבין הדגנים המלאים, שיבולת שועל מצטיינת במיוחד בכמות הסיבים המסיסים וכן היא מכילה כשליש יותר חלבון לעומת דגנים אחרים. שיבולת שועל מכילה יותר שומן בלתי רווי ופחות עמילן בהשוואה לדגנים אחרים. שיבולת שועל מכילה מספר ויטמינים ומינרלים חיוניים: ברזל, מגנזיום, אשלגן, חומצה פולית וויטמיני B. היא עשירה בפיטוכימיקלים, שהם בעלי תכונות של הגנה על הצמח ובכך מגינים על גופנו על ידי מניעת חמצון והגנה מפני תהליכי דלקת וסרטן. התכולה הגבוהה של הסיבים המסיסים יוצרת קומפלקס עם נוגדי החמצון והפיטוכימקלים וביחד משמשים כמגן כנגד מחלות לב וחלק מסוגי הסרטן.

 הוספת שבולת שועל לתפריט היומי מספקת מגוון של יתרונות בריאותיים:

 הפחתת רמות כולסטרול וסיכון למחלות לב

שיבולת שועל מכילה סיב תזונתי מסיס בשם ביטא-גלוקן. משנת 1963 ועד היום פורסמו מחקרים רבים המראים את השפעתו החיובית של הביטא-גלוקן על הפחתת כולסטרול. מחקרים מצאו שצריכה של 3 גרם סיבים מסיסים של שיבולת שועל הפחיתו את כמות הכולסטרול ב 8-23%. ממצא זה חשוב מאוד מפני שכל ירידה של 1% בכולסטרול בדם מתורגמת לירידה של 2% בסיכון לפיתוח מחלות לב. מחקר אמריקאי גדול שעקב אחר 10,000 איש במשך 19 שנה מצא שאנשים שצרכו 21 גרם  סיבים תזונתיים ליום חלו פחות במחלות לב וכלי דם בהשוואה לאנשים שצרכו 5 גרם סיבים תזונתיים ליום. אלו שצרכו יותר סיבים מסיסים היו אף בסיכון מופחת עוד יותר למחלות לב וכלי דם. בעקבות כך אישר ה FDA  האמריקאי למוצרי מזון המכילים 0.75 גרם סיבים מסיסים במנת הגשה לרשום הצהרת בריאות על המוצר: "המוצר עשוי להפחית סיכון למחלות לב, כחלק מתזונה מופחתת בשומן רווי וכולסטרול". ה FDA  האמריקאי ממליץ על צריכה של 3 גרם סיבים מסיסים ביום על מנת להפחית רמות כולסטרול.

 איזון סוכר

מחקרים שבדקו השפעה של שיבולת שועל על איזון סוכר של חולי סוכרת מצאו שצריכה של שיבולת שועל במשך 6 שבועות הפחיתה באופן משמעותי את רמת הסוכר בצום ואת רמות האינסולין. שיבולת שועל ודגנים מלאים נוספים הינם מקור טוב למגנזיום. מגנזיום הינו מינרל חשוב מאוד לפעילות של אנזימים רבים בגוף, ביניהם אנזימים שמשתתפים באיזון סוכר והפרשת אינסולין בגוף. במחקר אמריקאי גדול מצאו שסיכון לסוכרת היה נמוך ב 31% אצל נשים שצרכו דגנים מלאים בהשוואה לנשים שצרכו תפריט עני במגנזיום. כאשר בודדו את צריכת המגנזיום מהדגנים המלאים נצפתה ירידה של 19% בסיכון לסוכרת. המשמעות של כך היא שיש השפעה של המגנזיום בהפחתת סיכון לסוכרת והשפעה נוספת של הסיבים התזונתיים.

מניעת סרטן

שיבולת שועל עשירה בסיבים מסיסים, אחד מהם הוא הביטא-גלוקן ולו יתרונות תזונתיים רבים. בנוסף להשפעתם על כולסטרול, סיבים אלו חביבים במיוחד על תאי מערכת החיסון ומהווים מקור אנרגיה עבורם ובכך מחזקים את מערכת החיסון ומסייעים לה במניעת פלישה של חיידקים לגוף. לסיבים אלו תפקיד חשוב גם בחיזוק הגוף ומערכת החיסון במהלך טיפולים כימותרפיים והקרנות, כשההמלצה היא לצרוך 3 גרם של ביטא-גלוקן ביום. מחקרים העוסקים במניעת סרטן מצאו שצריכת שיבולת שועל עשויה לסייע בהפחתת סיכון לסרטן בקיבה ובמעי הגס.

הפחתת סיכון לאסטמה בילדים

מחקר בריטי גדול מצא שחשיפה בגיל מוקדם לשיבולת שועל עשויה להפחית את הסיכון לאסטמה. המחקר עקב אחר ילדים שהיו מבחינה גנטית בסיכון גבוה לפיתוח אסטמה ובדק את צריכת שיבולת שועל באמצעות שאלוני מזון. המחקר מצא שילדים אשר קיבלו שיבולת שועל לפני גיל 5 חודשים היו בסיכון מופחת לחלות באסטמה בהשוואה לילדים שאכלו שיבולת שועל בגיל מאוחר יותר.

עצירות

עצירות פוגעת מאוד באיכות החיים. שיבולת שועל  עשירה בסיבים מסיסים ולא מסיסים ועשויה לסייע בטיפול בעצירות ואף לעזור בגמילה מחומרים משלשלים. מחקר שבדק את השפעת שיבולת שועל על עצירות, מצא  ש 7-8 גרם של סובין שיבולת שועל ליום למשך 6 שבועות הפחית  ב – 59%  את השימוש בחומרים משלשלים (לקסטיבים) ושיפר את  איכות החיים בהשוואה לקבוצת הביקורת שלא קיבלה שיבולת שועל.

מיכל אהרונסון, דיאטנית קלינית